עם רקע של עשרות שנות מחקר אקדמי, פרופ' אלי בן ששון, קפץ למים הקרים של היזמות העסקית וייסד את סטארקוור, כשהוא חולם על עולם שבו רוב האינטראקציות הכלכליות נעשות ללא גורם מתווך. החברה שהקים מציעה כיום פלטפורמה שמוזילה את עלויות הטרנזקציות ומגדילה את רוחב הפס של הבלוקצ'יין עם חזון להתרחב לתחומים נוספים
יואל צפריר, בשיתוף ICBW3
אחת השאלות שאזרחים מן השורה וסתם הדיוטות שואלים כאשר מדברים איתם על בלוקצ'יין ומטבעות קריפטוגרפיים היא: "האם אוכל לקנות עם זה כוס קפה?". פרופ' אלי בן ששון, נשיא חברת סטארקוור, חושב שהשאלה הזו היא לא רק לגיטימית, אלא עומדת בבסיס המוטיבציה שמניעה מדענים כמותו להנגיש את טכנולוגיית הבלוקצ'יין למשתמשי הקצה - לאפשר לכל אחד ואחת לקנות עיתון או כוס קפה באמצעות הבלוקצ'יין.
אבל הנגשת הבלוקצ'יין לשימוש יום-יומי היא חלק מחזון גדול עוד יותר: לעבור לעולם שבו האינטראקציות הכלכליות נעשות ללא גורמים מתווכים מרכזיים וריכוזיים, שאוספים עלינו מידע וסוחרים בו אחר כך. "מועדון החתולים השמנים השומרים על השמנת", הוא מכנה אותם.
"המציאות הנוכחית, שהתהוותה ב-20-30 השנים האחרונות, היא אנומליה היסטורית ולחלוטין לא תקינה, כי בעבר הלא רחוק טרנזקציות כלכליות בין בני אדם, Peer-to-Peer, נעשו ללא תיווך", הוא מציין בלהט. "למעשה, באמצעות המטבעות הקריפטוגרפיים, כמו ביטקוין, נוכל לחזור לכך. זו הדרך הטבעית והנכונה להעביר כספים בין בני אדם ועסקים וזו גם השיטה הנכונה יותר לניהול כלכלה".
סיפור גאווה ישראלי
פרופ' בן ששון נשבה בקסמו של הבלוקצ'יין ב-2013, לאחר 20 שנות מחקר בתחום מדעי המחשב בהן עסק בין השאר בקשר שבין הוכחות לחישובים. במהלך הדרך החל להתמקד במחקריו במימוש של הוכחות קריפטוגרפיות יעילות ו"שקופות" והשימוש בהן בתחום המטבעות הקריפטוגרפיים. למעשה, הוא היה הראשון ששם לב לקשר בין הוכחות קריפטוגרפיות לבלוקצ'יין. בהמשך הוא פיתח מטבע קריפטוגרפי בשם Zcash שמאפשר פרטיות.
המפנה בחייו התרחש ב-2018 כאשר יחד עם מספר שותפים ובהם אורי קולודני, המשמש כיום כמנכ"ל, הוא הקים את חברת סטארקוויר תעשיות (StarkWare Industries) שפיתחה את טכנולוגיית STARK המאפשרת האצה ניכרת של עדכוני בלוקצ'יין. החברה הוקמה על בסיס מחקר בתחום "הוכחה באפס ידיעה" שערך פרופ' בן-ששון בטכניון והמשיכה עבודות תיאורטיות של בכירי המדענים בתחומי המתמטיקה והמחשבים, כמו הפרופ' אבי ויגדרזון, שפי גולדווסר ונעם ניסן, שמשמשים כיום כיועצים מדעיים של החברה.
המטרה שעמדה בבסיסי הקמת החברה הייתה ועודנה להוריד את עלויות השימוש בבלוקצ'יין ולאפשר למשתמשי הקצה לפתח שירותים שונים מעליו. מאז הקמתה החברה תופסת תאוצה, מעוררת התלהבות בקרב הלקוחות ונהנית מאמון המשקיעים. המערכת שפיתחה סלקה עד היום קרוב לטריליון דולר והנפיקה יותר ממאה מיליון של NFT.
מה גורם למדען לצאת מאזור הנוחות שלו ולעבור לזירה המסוכנת של יזמות טכנולוגית?
"הרגשתי חוסר נחת לשבת מול דף ריק וחיפשתי עוד דרכים לממש את האתוס של בלוקצ'יין, שהתחברתי אליו ואני מאמין בו מאוד. אגב, יזמות היא עניין מהנה וכיפי עבורי. אני חייב לציין, במלוא הצניעות, שהפיתוחים שהחברה פיתחה לא נופלים במידת העומק הטכנולוגי שלהם ובמידת האימפקט שלהם מחברות אחרות שנולדו על-ידי חוקרים באקדמיה, כמו RSA של פרופ' עדי שמיר ומובילאיי של פרופ' אמנון שעשוע. זהו בעיניי סיפור גאווה ישראלי".
בוא נסביר לקוראים בשפה פשוטה מה אתם עושים למעשה.
"הבלוקצ'יין הוא משאב יקר ואיטי שפועל על רוחב פס נמוך. המטרה שלנו היא להוריד את העלויות ולהרחיב את רוחב הפס. הצלחנו כבר להפחית את עלויות הטרנזקציה בפקטור של 10,000 - מ-50 דולר לפחות מ-1 סנט. זהו מהלך שהתרחש ברצף במשך כמה שנים וימשיך ויתרחב בעתיד. זהו רכיב נדרש במימוש החזון הבלוקצ'יין".
להנגיש את הטכנולוגיה לקהילת המפתחים
מאז הקמתה ביצעה סטארקוור ארבעה סבבי גיוס ומשכה אליה משקיעים שחולקים עימה את חזון הנגשת הבלוקצ'יין. הסבב האחרון, במאי 2022, היה מרשים במיוחד, בוודאי על רקע מצב השווקים, ובמהלכו גייסה החברה 100 מיליון דולר לפי שווי של שמונה מיליארד דולר, מקרנות כמו סקויה ו- Paradigm. בסבב הקודם, שהתקיים בנובמבר 2021, גייסה החברה 50 מיליון דולר לפי שווי של שני מיליארד דולר ובכך הפכה ליוניקורן. החברה מעסיקה כיום מעל 120 עובדים ונהנית מהכנסות מאוד משמעותיות.
סטארקוור מפעילה כיום שתי פלטפורמות: הראשונה היא StarkEx, שרצה בשטח כבר מעל שלוש שנים ומאפשרת ללקוחות הקצה לבצע טרנזקציות באופן יום-יומי. זהו מוצר B2B ועל הלקוחות נמנים גופים כמו חברת משחקי הווידיאו Sorare, שזכתה בבלעדיות של ליגת ה-NBA, חברות באוסטרליה העובדות עם הבנק המרכזי שם וחברת וויזה המבצעת פיילוט לשימוש בקריפטו על-ידי הלקוחות.
הפלטפורמה השנייה, Starknet, היא חדשה יחסית ונועדה לשימושם של מפתחים. מדובר בשכבה נוספת מעל האתריום שעושה שימוש בטכנולוגיה שפיתחה החברה להוכחת יושרה ונכונות של חישובים ומגבירה מאוד את קצב החישוב. "למעשה זהו סוג של בלוקצ'יין הדומה לאתריום, מעין מנוע עזר מאוד חזק התומך באתריום, ומאפשר לכל קבוצת מפתחים להתקין את קוד שלה ולהפעיל מערכות לצורך פיתוח", מסביר פרופ' בן ששון. "זו פלטפורמה מבוזרת ופתוחה ושפת הפיתוח שלה, שהיא דמויית Rust, אהובה במיוחד על-ידי מפתחים. יש כבר מספר חברות ישראליות שעובדות עליה, כמו למשל חברת בראבוס (BRAAVOS) שמתכננת להשיק ארנק דיגיטלי ייעודי למשתמשים בה. הפלטפורמה הזו תנגיש את הטכנולוגיה שלנו לעוד ועוד מפתחים בעתיד.
"בעצם, זו תשתית לטובת הציבור שגם יוצרת אקו-סיסטם שאנו נפעל בו. אני מאמין שבעתיד היא תשרת אלפי חברות ורבים יהיו שותפים בה. כמו שכל בלוקצ'יין יצר מעליו שכבת של כלכלת שירותים והציע שירותי API ושירותי אחסון, כך גם הפלטפורמה שלנו תציע שירותים, כמו הפעלת רשת, ומודלים עסקיים חדשניים. אנחנו נסייע לה להתרומם ונפעל מעליה".
מהפכה אנושית רחבה
התשתית הציבורית שהקים בן ששון היא ביטוי נוסף לרצון העז שלו ליישם את חזון הבלוקצ'יין בכל שטחי הפעילות הכלכלית והעסקית. "הבלוקצ'יין הוא טכנולוגיה מאוד עמוקה והיא לא תעצור רק בתחום התשלומים או הטרנזקציות העסקיות", הוא מדגיש. "היא נחוצה לצרכים רבים נוספים כמו סקיוריטי, בקרה על ארגונים, משילות, שלטון מקומי ועוד".
אתה לא חושש שהרגולציה תנסה להצר את צעדיכם?
"כל אג'נדה פוליטית שתנסה להצר את טכנולוגיית הבלוקצ'יין ועולמות הקריפטו לא תצלח. בסוף, הטכנולוגיה תנצח. אני מזכיר לך את היחס של השלטונות לכל פיתוח טכנולוגי ששינה את המציאות. חשוב למשל, על המצאת הדפוס. מדינות שונות העלו על המוקד אנשים שהדפיסו את התנ"ך. הבלוקצ'יין יביא למהפכה אנושית רחבה ממש כמו האינטרנט, והוא רלוונטי להרבה מאוד פונקציות אנושיות. יש לו ותהיה לו תרומה כלכלית וחברתית עצומה".
לקריאה באתר המקור: https://www.themarker.com/labels/crypto/2023-09-03/ty-article-labels/0000018a-1225-dbdb-a1fb-9627593d0000
Comments