האם ישראל צריכה רזרבת ביטקוין?

כחלק מעבודת הועדה הציבורית מביא פורום החברות סדרה של מאמרים מתורגמים בתחום. המטרה: לרכז ידע עולמי לקראת תחילת העבודה על ההמלצות לאסטרטגיה לאומית בתחום הקריפטו. קריאה מהנה!

המסמך מציג מסגרת אסטרטגית לביטקוין ככלי מפתח לשמירת ריבונות כלכלית וביטחונית של ישראל במאה ה-21. הוא טוען כי ישראל, שהרווחים הלאומיים שלה נשמרים כיום במטבעות פיאט וניירות ערך זרים, חשופה ללחצים כלכליים ופוליטיים. לעומת זאת, ביטקוין הוא נכס שלא ניתן לעקל אותו, מעביר מידע בצורה מבוזרת ואינו תלוי בשלטונות זרים. המסמך סוקר את חסרונות האסטרטגיה הנוכחית של ישראל, מציג דוגמאות מהעולם ומהאזור שבהם מדינות מתקדמות מאמצות ביטקוין, ומציע המלצות מפורטות – החל מהקצאת 5–10% מהשירותים הלאומיים לביטקוין, דרך הקמת תשתית כרייה לאומית ועד לרפורמות רגולטוריות שמטרתן להבטיח את מעמד ביטקוין ככלי מרכזי בביטחון הלאומי והכלכלי של ישראל. אנו מצרפים תרגום מכונה של המסמך.

ביטקוין כדרישה ביטחונית לאומית עבור ישראל

מסגרת אסטרטגית לריבונות כלכלית במאה ה-21

מחברים: ג'ואל זמל, פרופסור אילן אלון, שמשון מו, מיכאל רוזן

פרק 1: הקדמה – דחיפות הביטקוין עבור ישראל

בשנת 2022 הקפיא ממשלת ארצות הברית בלילה מעל 300 מיליארד דולר מהמאגרי החוץ הרוסיים, וכך הופך את המערכת הפיננסית העולמית לכלי נשק נגד מוסקבה. בעולם שבו המלחמה הכלכלית מחליפה את המלחמה המסורתית, ישראל חייבת להתכונן לעתיד שבו המאגרים הפיאטיים ישמשו ככלי לחץ נגד ריבונותה.

כיום, ישראל מחזיקה 220 מיליארד דולר במאגרים, אך אין בהן נכסים בלתי ניתנים לעיקול כגון זהב או ביטקוין. במקום זאת, רוב העושר נשמר במטבעות אמריקאיים, אירופיים וניירות ערך זרים, מה שהופך את ישראל לתלויה בחסד מדינות חוץ. מצב זה חושף את ישראל לסיכוני כופר כלכליים או הגבלות כלכליות בעת שינויים גיאופוליטיים.

במקביל, מתחריה באזור – כגון איחוד האמירויות, ערב הסעודית, קטר ואיראן – מצטברים בביטקוין במידת agresיביות. הם מבינים כי ביטקוין הוא הנכס הכספי הגלובלי היחיד שאינו ניתן להקפאה, לעיקול או לצנזורה. בעוד שישראל נראית מתעכבת באופן מסוכן, אי לאמץ ביטקוין כמרכיב מרכזי במאגרי העושר הלאומיים עלול להוביל לאובדן יתרון אסטרטגי וכלכלי.

אם איראן תמשיך להצטבר בביטקוין בקנה מידה נרחב, היא עלולה להתגבר כלכלית על ישראל בעולם שמונע על ידי ביטקוין.

ישראל חייבת לראות בביטקוין לא רק נכס ספקולטיבי, אלא כדרישה ביטחונית לאומית בעידן המלחמה הכלכלית.

פרק 2: אסטרטגיית המאגרים הנוכחית של ישראל – תלות מסוכנת בנכסים פיאטיים

מצב קיים:

מטבעות זרים: מרבית המאגרים הישראליים נשמרים במטבעות פיאט כגון דולר, אירו, לירה ועוד – נכסים הפגיעים לשינויים פוליטיים וכלכליים.
אגרות חוב וניירות ערך זרים: נכסים נושאי ריבית אשר יכולים להיות מוקפאים או להיות מופחתים בערכם בעת משבר כלכלי.
מניות וניירות ערך זרים: חשופים לירידות בשווקים עולמיים ולסיכונים רגולטוריים.

מה שחסר:

מאגרי זהב: לעומת מדינות עולמיות אחרות, ישראל אינה מחזיקה בזהב.
מאגרי ביטקוין: הנכס הכספי הצומח במהירות ובריבונות גבוהה, שאינו נכלל במאגרים הלאומיים של ישראל.

לדוגמה, רוסיה מחזיקה ביותר מ-130 מיליארד דולר זהב, מה שהקל עליה להתמודד עם סנקציות מערביות, בעוד שמדינות כמו סין והודו אוספות זהב ובודקות את אימוץ הביטקוין. במדינות כמו איחוד האמירויות, ערב הסעודית וקטר כבר מושקעים מיליארדים בביטקוין ובתשתיות הכרייה.

המבנה הנוכחי של המאגרים של ישראל מיושן, פגיע ואינו מוכן למציאות של מלחמה כלכלית מודרנית.

פרק 3: אימוץ ביטקוין גלובלי ואזורי – כיצד מתחרי ישראל משיגים יתרון

העברת הביטקוין מנכס ספקולטיבי לנכס אסטרטגי: ביטקוין עובר במהירות מתפקידו כנכס ספקולטיבי לנכס אסטרטגי למדינות ולמוסדות המעוניינים בריבונות פיננסית בעידן של דעיכת ערך המטבע הפיאט.

אסטרטגיות ביטקוין במזרח התיכון:

איחוד האמירויות: הפכה למרכז פיננסי ידידותי לביטקוין, משלבת קרנות נאמנות, בורסות ושירותי שמירת נכסים.
ערב הסעודית: מנהלת השקעות ריבוניות שמסוגלות להפוך נפט לביטקוין, מתוך מחשבה על החלפת הדולר.
קטר: אוספת ביטקוין בשקט.
איראן: מנצלת את ביטקוין כדי לעקוף סנקציות מערביות ולסחור בינלאומי.

מדינות גדולות נוספות:

רוסיה, סין, ארה״ב ומדינות אירופיות עוברות להתבססות על ביטקוין ככלי מסחרי ואמצעי גיבוי.

השלכות כלכליות: אם ישראל לא תתחיל להצטבר בביטקוין, היא תפסיד את הריבונות הפיננסית, תתקל בעלויות רכישה גבוהות בעתיד ותהיה תלויה במאגרים זרים.

פרק 4: ביטקוין – "כיפת הברזל הפיננסית" של ישראל

מבוא:ישראל פיתחה את כיפת הברזל כדי שלא תתבסס על תמיכה חיצונית בהגנה צבאית, אך בתחום הפיננסי היא תלויה לחלוטין במאגרים הנשמרים במטבעות פיאט, אשר עלולים להיות מוקפאים או מאבדי ערכם בכל עת.

ביטקוין כנכס נושא:

בלתי ניתן לעיקול: הביטקוין מאוחסן באמצעות מפתחות הצפנה, מה שהופך אותו ללא ניתן להקפאה.
העברה מיידית: ניתן להעבירו במהירות ובקלות, ללא תלות במוסדות פיננסיים.
מבוזר: אין שליטה מרכזית שעלולה לנהל או להגדיל את כמותו.

מגן מפני סנקציות: במקרה של סנקציות כמו אלו שהוטלו על רוסיה, ביטקוין מספק הגנה בכך שאינו ניתן לצנזור או להקפאה, וניתן לאחסנו באופן מבוקר בישראל.

מגן פיננסי לעתיד: ביטקוין מתפקד כחלופה בטוחה לזהב, תוך יתרונות כגון ניידות, חלוקה מדויקת ואבטחה גבוהה.

פרק 5: תרחישים עתידיים – מה יקרה אם ישראל תישאר מאחור באימוץ ביטקוין?

הסיכונים:

תרחיש 1: איראן הופכת למעצמה פיננסית, מעקפת סנקציות ומגבירה את יכולתה הכלכלית.
תרחיש 2: איחוד האמירויות וערב הסעודית משיקים מטבע דיגיטלי מגובה בביטקוין, מה שמעמיד את השקל בצד.
תרחיש 3: ממשל אמריקאי או אירופי אנטי-ישראלי מקפיא את המאגרים הישראליים.
תרחיש 4: ביטקוין הופך לנכס גיבוי עולמי, בעוד ישראל נשארת עם נכסים פיאטיים בלבד.
תרחיש 5: ברית ביטקוין במזרח התיכון מממנת פעילויות אנטי-ישראליות.

המלצות: ישראל חייבת להתחיל להצטבר בביטקוין, לפתח תשתית כרייה לאומית, ולפעול להקמת מערכת פיננסית פנימית שתאפשר לה להתמודד עם הסנקציות והלחצים הכלכליים.

פרק 6: אסטרטגיה לאומית לביטקוין עבור ישראל

מדוע ישראל זקוקה לאסטרטגיה כזו: על ישראל לאמץ נכסים שמבטיחים ריבונות, נזילות והתנגדות ללחצים כלכליים, וביטקוין עומד בכל הקריטריונים הללו.

יעדים אסטרטגיים:

ריבונות פיננסית: הפחתת התלות במאגרים פיאטיים.
גידור מפני אינפלציה: ביטקוין, עם כמות קבועה מראש, מהווה גידור יציב.
עמידות בפני סנקציות: ביטקוין אינו ניתן להקפאה או לצנזורה.
תחרות אזורית: מתחרים במזרח התיכון כבר מצטברים בביטקוין.
חיזוק הביטחון הלאומי: ביטקוין כמסגרת "כיפת הברזל" פיננסית.

המלצות מפורטות:

הקצאת 5–10% ממאגרים לאומיים לביטקוין.
פיתוח תשתית כרייה לאומית בשיתוף עם חברות אנרגיה.
הקמת מערך שמירת נכסים לאומי עם פתרונות אחסון קרים מבוזרים.
שילוב ביטקוין במערכת הבנקאית הישראלית והקלת העסקאות.
יצירת מסלולי השקעה כמו קרנות נאמנות דיגיטליות ומוצרים השקעתיים מבוססי ביטקוין.
הקמת רשות רגולטורית אחידה לנכסים דיגיטליים וחקיקת חוק נפרד לנכסים דיגיטליים.

פרק 7: התמודדות עם ספקנות כלפי ביטקוין – פירוק מיתוסים

מיתוסים נפוצים:

"ביטקוין צורך יותר מדי אנרגיה" – המציאות היא שרוב כריית הביטקוין נעשית באמצעות אנרגיות מתחדשות, ובמסגרת ישראל ניתן לנצל אנרגיה מיותרת ממקורות טבעיים.
"ניתן לאסור את הביטקוין" – ביטקוין הוא מבוזר, ללא גורם מרכזי, וכל ניסיון לאסורו נכשל.
"ביטקוין בשימוש להלבנת הון" – שיעור השימוש העברייני נמוך בהרבה מהמערכת הבנקאית המסורתית.
"ביטקוין תנודתי מדי לנכס גיבוי" – תנודתיותו של ביטקוין מצטמצמת עם הזמן, וההשקעה בו מתבצעת בטווח ארוך.
"ארה״ב לעולם לא תסנקצנה את ישראל" – ההקפאות על נכסים של רוסיה ואפילו של מדינות אחרות מוכיחות כי תמיכת ארה״ב אינה מובטחת.

המלצות: ישראל צריכה לפתח מערכת בקרה ומעקב פנימית, לנצל את שקיפות הביטקוין ככלי מודיעיני ולבנות אסטרטגיה ארוכת טווח להצטברותו.

פרק 8: הקפיצה הפילוסופית – הבנת הביטקוין בעידן האקספוננציאלי

הקדמה: במהלך ההיסטוריה התרחשו שינויים פרדיגמטיים שהיו מובנים רק במבט לאחור – כמו מהפכת הקופרניקוס, המהפכה התעשייתית ועליית האינטרנט. היום אנו נכנסים לעידן אקספוננציאלי, בו הטכנולוגיה מתקדמת במהירות מפתיעה.

שינויים מרכזיים:

אינסוף: התפתחות הבינה המלאכותית משנה את גבולות ההבנה האנושית.
מחסור מוחלט ואמת: ביטקוין הוא הנכס הדיגיטלי הראשון שמוגדר כנדיר מתמטית ואינו ניתן לשינוי.

הקושי האנושי: האדם מתכונן לשינויים הדרגתיים, אך הטכנולוגיה מתקדמת בקצב מואץ. אלה שיפעלו מוקדם יזכו ביתרון אסטרטגי, בעוד אלו שיחכו, יסבלו מהפסד כלכלי.

פרק 9: מהלך "הכסף החכם" – מדינות ומשקיעים מובילים שהולכים בעקבות ביטקוין

מהלך ההצטברות: השחקנים המובילים – ממשלות, מוסדות השקעה ואנשי עסקים – כבר מתחילים להצטבר בביטקוין. מדינות כמו ארה״ב, אל סלבדור, רוסיה, סין, וכן מדינות במזרח התיכון, מזהות את ביטקוין ככלי אסטרטגי לריבונות כלכלית.

משקיעים מובילים: מנהיגים בתחום ההשקעות, כגון מנכלי חברות גדולות, משקיעים מוסדיים, ויזמים בולטים, מציבים את ביטקוין כנכס "דיגיטלי זהב" ומיישמים אותו כהגנה מפני דעיכת המטבע הפיאטי.

המלצות לישראל: ישראל חייבת לפעול במהירות, כדי לא להיות אחת המדינות האחרונות שמתחילות להצטבר בביטקוין, ולהבטיח את מעמדה הכלכלי והאסטרטגי.

פרק 10: רפורמות רגולטוריות לאסטרטגיה הישראלית לביטקוין ונכסים דיגיטליים

חזון אסטרטגי: ישראל ניצבת בצומת דרכים עכשווית – עליה לעדכן את המסגרות הרגולטוריות כדי למשוך השקעות גלובליות בתחום הנכסים הדיגיטליים ולהבטיח את ריבונותה הכלכלית.

הצעות לרפורמה:

יצירת מסגרת רגולטורית מאוחדת: הקמת רשות אחידה לנכסים דיגיטליים שתאחד את הגופים השונים (רשות ניירות ערך, רשות שוק ההון, רשות המס, בנק ישראל).
רישיונות מיוחדים לעסקים בתחום: פיתוח מסלולי רישוי מותאמים לעסקים בתחום הנכסים הדיגיטליים, כולל סיוע בהנפקות ובפיתוח מודלים פיננסיים חדשניים.
עדכון כללי הבנקאות: קביעת הנחיות ברורות לבנקים לאספקת שירותים לחברות בתחום הנכסים הדיגיטליים.
הבהרת סוגיות מס: פישוט המס על עסקאות בתחום, ומתן תמריצים לפרויקטים אסטרטגיים כמו כריית ביטקוין.
קיום "מדף רגולטורי" לניסיונות חדשניים: יצירת סביבה ניסיונית שבה חברות יכולות לבדוק מודלים חדשים לפני המעבר לרישוי מלא.
אפשרות למוצרי השקעה ממשלתיים: אישור קרנות נאמנות ומוצרים השקעתיים מבוססי ביטקוין שיקדמו את נזילות השוק המקומי.
הגדרת מסגרת לחוקיות הטוקנים: קביעת סיווג משפטי ברור לטוקנים – האם הם אמצעי תשלום, טוקנים שימושיים או ניירות ערך.
אסטרטגיה לאומית לנכסים דיגיטליים: הקמת מועצה ממשלתית שתפתח תכנית רב-שנתית לאסטרטגיית ביטקוין, כולל יעדים לאגירת נכסים דיגיטליים, תמיכה במחקר ופיתוח, ושיתוף פעולה עם המגזר הפרטי.
חיזוק כללי AML/KYC: עידוד שימוש בכלי ניתוח בלוקצ'יין למעקב אחרי עסקאות, תוך הפחתת העומס הרגולטורי על חברות.

פרק 11: צעדים מעשיים עיקריים עבור ישראל

המלצות מהותיות:

הקצאת חלק מהמאגרים הלאומיים לביטקוין: הקצאת 5–10% מהמאגר הלאומי (10–20 מיליארד דולר) לביטקוין, כחיסוי מפני דעיכת המטבע הפיאט ולשמירה על ריבונות פיננסית.
פיתוח תשתית כרייה לאומית: ניצול יתרונות אנרגטיים (כמו גז טבעי ושמש) להקמת מרכזי כרייה לאומיים בשיתוף עם חברות אנרגיה.
אינטגרציה בנקאית ופיננסית: חיוב הבנקים לתת שירות לחברות ביטקוין, ועידוד שימוש בביטקוין להסדרי סחר בינלאומיים.
רפורמות רגולטוריות: הקמת רשות דיגיטלית אחידה לנכסים דיגיטליים, חקיקת חוק ייעודי לנכסים דיגיטליים, והקמת "מדף רגולטורי" לניסיונות חדשניים.
מיצוב בינלאומי: חיזוק קשרים עם מדינות ידידותיות לביטקוין, ופיתוח אסטרטגיה שתשלב ביטקוין בפעילויות ביטחוניות, סייבר והגנה.
העלאת מודעות: יוזמות חינוכיות להעלאת רמת הבנת הביטקוין בקרב מקבלי ההחלטות, הגופים הפיננסיים והציבור הישראלי.

סיכום: המדינות שיפעלו ראשונות לשלב ביטקוין במערכות הפיננסיות שלהן יכתבו את עתיד הכלכלה העולמית. ישראל חייבת לפעול כעת, לפני שתידרש לרכוש ביטקוין במחירים מופרזים, ולהבטיח את עצמאותה הכלכלית והביטחונית בעולם המשתנה במהירות.

סיכום כללי: ביטקוין מוצג ככלי חיוני לשמירה על ריבונות כלכלית וביטחונית של ישראל במאה ה-21. ישראל, שהמאגר הלאומי שלה תלוי במטבעות פיאט וניירות ערך זרים, חשופה ללחצים כלכליים וסנקציות, ואילו ביטקוין, בזכות תכונותיו הבלתי ניתנות להקפאה והמבוזרות שלו, מציע פתרון מבטיח לשימור העושר הלאומי. המסמך מפרט תרחישים עתידיים, אסטרטגיות לאומיות, רפורמות רגולטוריות וצעדים מעשיים שעל ישראל לנקוט על מנת להבטיח את עתידה הכלכלי והביטחוני בעולם שבו השינוי הטכנולוגי והפיננסי מתרחש בקצב אקספוננציאלי.