top of page

טוקניזציה של נכסים: מהפכה פיננסית מעבר לפינה


טוקניזציה של נכסים מהעולם האמיתי (Real-World Asset Tokenization) מתקדמת במהירות ומתחילה להיות חלק בלתי נפרד מהמערכת הפיננסית המיינסטרימית. מחקר חדש של Global Digital Finance (GDF) מראה שרוב המוסדות הפיננסיים הגדולים כבר החלו בטוקנזיציה של נכסים מה"עולם האמיתי" ולא פחות משמעותי מכך, אלו שעדיין לא החלו - מתכוונים להתחיל בקרוב.

 


אז מהי טוקניזציה של נכסים מהעולם האמיתי?

טוקניזציה היא תהליך שבו נכס פיזי או פיננסי מומר לנכס דיגיטלי או טוקן שקיים על גבי הבלוקצ'יין ומאפשר מסחר או העברת בעלות על הנכס בצורה יעילה יותר. לדוגמה, מנייתה של חברה X שכיום נסחרת בבורסת ניו-יורק, יכולה להיות מומרת לטוקן על גבי רשת בלוקצ'יין Y. הטוקן X (לצורך העניין TokenX) מייצג את שווי המניה כאשר לרוב, מנפיק הטוקן מחזיק במניה כערבון נגד יחידת הנכס (אחד TokenX) שהונפק. כמו כן, ניתן לבצע טוקניזציה לנכסים סחירים נוספים כמו אג"ח קונצרני, אג"ח ממשלתי, סחורות ונדל"ן.

 

הממצאים המרכזיים של המחקר

המחקר של GDF מצא ש-91% מהמוסדות הפיננסיים כבר פועלים לטוקניזציה של נכסים דיגיטליים מהעולם האמיתי. מוסדות אלו נוטים בעיקר לטוקניזציה של אג"ח קונצרני, קרנות אלטרנטיביות ואג"ח ממשלתי. המחקר מדגיש כי קיימת מגמה של מעבר מפרויקטים שנמצאים בסטטוס של מחקר לפרויקטים יישומיים, ממצא שמאשר את דבריו של מנכ"ל בלאקרוק, לארי פינק, שאמר: "השלב הבא יהיה טוקניזציה של נכסים פיננסיים".

ממצא מעניין נוסף מציג את היקף וסוג הנכסים שעוברים תהליך של טוקניזציה. כאמור, מוסדות פיננסיים בולטים כבר עברו משלב המחקר ליישום בפועל, כלומר טוקניזציה נכסים, שמתפלגים באופן הבא: אג"ח קונצרני (60%), קרנות אלטרנטיביות (54%), אג"ח ממשלתי (51%), ניירות ערך בשוק הפרטי (43%), קרנות נאמנות (42%), קרנות כספים (35%), קרנות הון פרטיות (31%), ניירות ערך בשוק הציבורי (29%), נדל"ן (7%).​

 

יתרונות וחסרונות בטוקניזציה של נכסים

נכסים המומרים לטוקנים דיגיטליים אמנם מספקים למשתמשי הקצה מספר יתרונות אך עם זאת משלבים בתוכם חסרונות שרצוי לדעת על עצם קיומם.


יתרונות:

  1. שקיפות ואבטחה. טוקנים הנסחרים על גבי רשת בלוקצ'יין מציעים רמת שקיפות ואבטחה גבוהים, רישום הבעלות על הנכס (הטוקן ולא המניה) מבוצע באופן מתמטי שלא ניתן לשינוי החורג מחוקי הרשת, כך שהבעלות על הטוקן היא מוחלטת. מאחר ומדובר ברשת בלוקצ'יין הרישומים עצמם (לרוב) שקופים ולא ניתן "לשכתב" או לערוך אותם.

  2. זמינות. בשונה ממסחר בשווקי ההון הקיימים, מסחר בעולמות המטבעות הדיגיטליים זמין 24/7 ואינו מוגבל בתאריך, יום או שעות.

  3. נגישות. לרוב, מסחר בטוקנים יהיה זול יותר (העברת הנכס מתבצעת על גבי הבלוקצ'יין ומחירה יהיה בהתאם לכוח החישוב הנדרש לפעולה). כמו כן, טוקניזציה מאפשרת חלוקה של הנכס ל"שברים" ובכך הופכת אותו לנגיש עבור משקיעים מכל העולם, מה שמאפשר גיוס הון בצורה רחבה יותר.

 

חסרונות:

  1. בעלות על הטוקן אינה משקפת בהכרח בעלות על מניה. כידוע, מניה היא נכס המייצג בעלות או שותפות בחברה. נדגים זאת באמצעות TokenX. הטוקן X, שלא בהכרח הונפק על-ידי החברה X, מייצג את שווי המניה, אולם מניה X עשויה לייצג גם זכאות לשותפות ברווחי החברה (דיבידנד) וזכאות ל"מושב" בוועדות המשקיעים של החברה ו"קול" בהצבעות שעשויות להתקיים בוועדות אלו. במידה ואלו לא הוסדרו עם הזכויות שבאחזקת הטוקן, מחזיק הטוקן אינו יהיה זכאי לזכויות אלו.

  2. סיכון מצד מנפיקי הטוקן. לצערנו בעבר וכיום אנו עדים למקרים בהם מנפיקי טוקנים המבוססים על נכס מהעולם האמיתי, לא העמידו ערבונות שתאמו את גודל ההנפקה. כלומר, מנפיק הטוקן X הנפיק 100 טוקנים זהים שכנגדם עליו להעמיד ערבון של 100 מניות X. אולם מנפיק הטוקן העמיד רק 70 מניות X כערבון, כך שנוצר מצב שבו נוצרו נכסים יש-מאין שמשקפים ערך שאינו קיים בפועל.

 

לסיום, המחקר מלמד אותנו שהמעבר לכלכלה מבוססת טוקנים כבר כאן ושלמעשה טוקניזציה, מעבר להיותה נושא חדשני, הפכה לחלק אינטגרלי מאסטרטגיות הדיגיטציה של המוסדות הפיננסיים. זהו תחום חדשני שלאט לאט הופך לחלק בלתי נפרד מהמערכת הפיננסית הקיימת, וללא ספק תשפיע ותעצב את השווקים הפיננסיים בשנים הקרובות.


Hozzászólások


bottom of page