מדוע ביזור חשוב – ועלינו לתמרץ אותו?

כחלק מעבודת הועדה הציבורית מביא פורום החברות סדרה של מאמרים מתורגמים בתחום. המטרה: לרכז ידע עולמי לקראת תחילת העבודה על ההמלצות לאסטרטגיה לאומית בתחום הקריפטו. קריאה מהנה! מאת: מיילס ג'נינגס פורסם במקור ב: https://a16zcrypto.com/posts/article/why-decentralization-matters-incentivizing-decentralization-incentives/ “ביזור” נשמע כאידיאולוגיה שרק סוג מסוים של אנשים מתעניין בה, אך למעשה הוא משפיע על כל אחד מאיתנו בכל יום. הביזור נמצא במרכזם של נושאים רבים השולטים בשיח הציבורי – בין אם מדובר בשאלה מי שולט ברשתות החברתיות המשפיעות על השיח הציבורי, מי מוסדות פיננסיים בוחרים לשרת, מי מפקח על כלי הבינה המלאכותית המסייעים לנו אך גם יכולים להניב בוטים ותמונות מזויפות, ועוד.

איך נכנס הביזור לתמונה? זאת בשל כך שמספר מועט של תאגידים ופלטפורמות גדולות – כלן ריכוזיות – מחזיקים בכוח דמוי מונופול על המוצרים והשירותים הדיגיטליים בהם אנו משתמשים. ובניגוד לתרומתם לערך שהפלטפורמות מספקות לכל המשתמשים (המכונה “השפעות רשת”), למשתמשים אין קול, בחירה או כל אמצעי לשלוט בגורלם. מצב זה מעורר דאגה במיוחד עבור היוצרים והעסקים הקטנים שתלויים בפלטפורמות אלה למחייתם. כל הערך נסחף אל התאגידים הגדולים, בעוד למשתמשים נותר מעט מאוד. החלטות שרירותיות הנעשות על ידי מנהיגי התאגידים באופן חד-צדדי משפיעות על חייהם ופרנסתם.

האמת היא שריכוזיות – ההפך מביזור – עובדת: היא מאפשרת לחברות לתאם משאבים ביעילות. היא מאפשרת למנהיג אחד – או לזוג חזוני בתוך אותה ארגון (כמו סטיב ג'ובס וג'וני אייב באפל) – לקבל החלטות במהירות וביעילות, לעיתים מובילות למוצרים טובים יותר. כאשר ארגון מתנהל בצורה ריכוזית, הוא יכול לפעול במהירות, לנקוט בפעולה חד-צדדית וליהנות מהתוצאות. דבר זה נכון גם לגבי ממשלות. זו הסיבה לכך שריכוזיות והתכנסות הן הנורמה של ימינו – ממשלה גדולה, בנקים גדולים, טכנולוגיה גדולה וכדומה.

כמו כוח המשיכה, הריכוזיות היא כוח שקשה לעמוד בפניו. לעומת זאת, הביזור – העברת השליטה והכוח לקבוצות מבוזרות – נחשב ללא יעיל: הוא דומה לטיל, ודורש אנרגיה, מאמץ והנדסה עצומים כדי להתגבר על הסדר הטבעי.

אז מדוע להילחם בכוח המשיכה הזה?

משום שהריכוזיות הובילה אותנו לשירותים רבים שבהם המשתמשים נלכדים במונופולים, תחת שומרי שער חסרי יציבות, בפלטפורמות לא אמינות ובגובים שאינם מציעים תמורה הולמת. אולם, פיצול “הכל הגדול” באמצעות רגולציות מסורתיות כמו חוקים נגד מונופולים מוכיח את עצמו כדרך מסובכת. גישות אלו לעיתים מעכבות חדשנות – בעקבות התמקדות בשחקנים הלא נכונים או קביעת כללים המעדיפים את השחקנים הוותיקים שיכולים לעמוד בהם – ובכך מדכאות את השחקנים הקטנים יותר.

הגישה האידיאלית היא הביזור, הכוח ההופכי לריכוזיות.

למרות שהשיח על ביזור חברות, ממשלות, בתי ספר וארגונים אחרים קיים כבר עשורים, עד כה היה קשה ליישמו בפועל, מכיוון שהטכנולוגיות לתיאום בקנה מידה רחב לא היו זמינות לכולם. כתוצאה מכך, הביזור עלה יותר, יצר פחות והתקדם לאט יותר – בנוסף להוספת מורכבות, כפילויות ובלגן.

כאשר עמדו מול היעילות והיציבות המושרשת של מערכות ריכוזיות, האפשרויות המבוזרות לא עמדו בסיכוי – עד עכשיו.

היום, עם למעלה מעשור של טכנולוגיות ושיטות מוכחות לביזור בקנה מידה רחב באמצעות שרשראות בלוקים ומטבעות דיגיטליים, התוצאות כבר נראות לעין. שווי השוק הכולל עולה על 3 טריליון דולר. קיימים לפי הערכות בין 30 ל-60 מיליון משתמשים אמיתיים המבצעים עסקאות חודשיות. אלפי פרוטוקולים – לא רק אחד או שניים – מחזיקים במיליארדי דולר, בעוד ששרשראות בלוקים כמו ביטקוין, את'ריום וסולנה סיפקו פלטפורמות לשירותים, יישומים, עסקים ומשתמשים לבנות עליהם – בדומה לאופן שבו התחיל האינטרנט בשנותיו הראשונות.

מה שחשוב עוד יותר הוא שהקהילות והמשתמשים שהופעלו באמצעות רשתות מבוזרות ונכסים דיגיטליים הצליחו להחזיק ולהפעיל את כל אותם השירותים, ולהפיק את הערך באופן מבוזר. לדוגמה, את'ריום הצליחה לבצע הישגים הנדסיים מרשימים, כאשר הקהילה המבוזרת שבה תיאמה שינוי מסיבי תוך כדי תנועה, מבלי להפריע לטריליוני הדולרים העוברים דרכה.

גם אם אינכם מתעניינים במטבעות דיגיטליים או נמאס לכם לשמוע על שרשראות בלוקים, הביזור חשוב: בין אם מדובר בטכנולוגיות הספציפיות הללו או בצורה אחרת בעתיד, אנו בהחלט מתחילים להתגבר על כוח המשיכה של הריכוזיות. אנו יודעים כיצד לבנות את הרקטות. מערכות מבוזרות מסוגלות להשיג רמות תיאום ותפקוד חסרות תקדים. כעת ניתן ליצור צורות חדשות של ממשל וארגונים, רשתות ושירותים בבעלות הקהילה, כלכלות מבוזרות עמידות וחידושים רבים נוספים. אנו יודעים כעת כיצד ליישם ביזור בקנה מידה רחב.

עם זאת, זה לא אומר שעסקים ריכוזיים ייעלמו – הם יכולים גם לפעול על גבי רשתות מבוזרות. משמעות הדבר היא יותר בחירה, קול ותחרות – הכול לטובת הצרכנים.

הביזור מאמץ את כל התכונות אשר היו, במשך שנים, מקור לחדשנות בארצות הברית. הוא מהווה את הכוח שמניע גם את מדינתנו; "פדרליזם" הוא בעצם ביזור בשם אחר. אכן, יש לנו ממשלה ריכוזית, אך לכל מדינה יש את יכולתה לקבל החלטות באופן דמוקרטי – בניגוד למשטרים דיקטטוריים. הביזור אחראי לא רק לגדולת המדינה, אלא גם לגדולת הערים שלנו. חשבו על הדינמיות וההזדמנויות שבערים כמו ניו יורק לעומת תכנון מרכזי וסגור כדוגמת דיסנילנד.

הביזור חיוני לחברה ולכלכלה, כיוון שהוא:

• מעודד תחרות – על ידי יצירת שוויון הזדמנויות בין השחקנים הוותיקים לחדשים;

• מעודד יצירתיות – בכך שהוא מציע פלטפורמה לבנייה, בדומה לחלקי לגו, אשר מזמינה בונים ומציעה למשתמשים יותר אפשרויות;

• מבטיח חירות – באופן ניטרלי ואמין, כיוון שאין סמכות מרכזית שיכולה לפגוע בחירויות הפרט, להפלות או לשנות תנאים וזכויות באופן חד-צדדי;

• מתגמל השתתפות – כיוון שיש פחות מתווכים שיכולים לחלץ ערך מבלי להציע תמורה הולמת;

• מחלק ערך – בכך שהוא מציע דרכים שבהן המשתתפים יקבלו תגמול בצורה שוויונית בהתאם לתרומתם, במקום שכל הערך ייסחף אל מעטים בלבד.

הגענו לנקודה שבה ניתן ליישם ביזור בהצלחה במגוון תחומים בחיי הדיגיטל. האתגר כיום הוא לעודד ביזור.

עידוד הביזור

כמו כוח המשיכה, הסדר הטבעי "דוחף למטה" כלפי דרכים מבוזרות לבניית עסקים. ביזור מחייב יזמים, מפתחים ובוני מערכות לוותר על השליטה בפרויקטים שלהם ולהתקדם בהסכמה קולקטיבית, במקום לפי פקודה ריכוזית. ביזור משמעותו הפצת הבעלות בין שאר המשתתפים, דבר המדלל את האינטרס הכלכלי האישי, וכן קריאה לגורמים חיצוניים לבנות את הרשת, מה שמפחית את חשיבות המייסדים, מעמדם והחזון הבלעדי שלהם. כל אלו מהווים כוחות הפועלים נגד הביזור.

לצערנו, הדרך הקלה והזולה ביותר לבנות בטכנולוגיית שרשראות בלוקים היא לקצר את התהליך – או לוותר על ביזור לחלוטין. מצב זה מובן, לאור חוסר הוודאות הרגולטורי, כאשר פרויקטים נוטים להישאר ריכוזיים ולהעמיד פנים שהם מבוזרים, ובכך מסכנים את המשתמשים, אך זוכים ביתרון תחרותי על פני אלו הפועלים בביזור בכנות. בסופו של דבר, השימוש בשרשרת בלוקים אינו מבטיח באופן אוטומטי ניצול מלא של ערכי הביזור.

אז כיצד ניתן לספק לעסקים, משתמשים, בונים, יוצרים ומובילי קהילות יותר תמריצים, מסלולים ומסגרות לעבור לביזור? ביזור אינו מתג שניתן להפעיל או לכבות; הוא תהליך מתמשך בשלבים. פרויקט מתחיל לרוב במצב ריכוזי (או עם ריכוזיות מסוימת) ומתקדם בהדרגה לביזור. הפתרון הוא להקל על העול הרגולטורי ככל שהפרויקטים מתקדמים בביזור, ולהציע תמריצים חזקים מספיק כדי להצדיק את המאמצים הנדרשים.

לכן, עלינו לקבוע חוקים המעודדים, מגנים ושומרים על הביזור – בדומה למה הנדרש בהגנה על פרטיות – ובנוסף מעודדים אותו. לדוגמה:

• ליישומי פיננסים מבוזרים: אין להחיל רגולציות שתוכננו עבור מתווכים על מערכות שאין בהן מתווכים. יש לקבוע כללים המותאמים לסיכונים הקשורים למתווכים כשהם מופיעים, ולהתייחס גם לסיכונים הייחודיים למערכות אלה, כגון דרישות לבדיקת קוד.

• לנכסים דיגיטליים: יש להחיל רגולציות "התואמות למטרה" שיצרו חובות גילוי קלות יותר, הגבלות מכירה פחות מחמירות וגישה נרחבת יותר לשווקים משניים, בהם הפרויקטים מפזרים את הבעלות והשליטה באופן נרחב. המלצות אלו יסווגו את הנכסים הדיגיטליים יותר כסחורות ופחות כמכשירי נייר ערך.

• לדיווח מס והסדרי ציות אחרים: יש לחדד את הכללים כך שהחובות הקשורות למתווכים יוסרו כאשר אין מתווכים המפעילים שליטה במערכת.

גישה זו לא רק תביא לתועלות הביזור שתוארו לעיל, אלא גם תתיישב עם המודלים הרגולטוריים הקיימים: הביזור מסיר את הסיכונים למשתמשים הנובעים מהריכוזיות – אותם מתווכים אגרסיביים וחסרי יציבות שהרגולציות מנסות למנוע – ובכך מבטל את הצורך להחיל רגולציות אלה. יתר על כן, מערכות שאינן תלויות במתווך מפוקח נחשבות לבטוחות יותר.

רשויות ניירות ערך בארצות הברית הכירו בכך במסגרת ההנחיות משנת 2019, וכן הצעת החוק האחרונה שעברה בבית הנבחרים בשנה שעברה: אם פרויקט מסיר באופן לגיטימי את המתווכים ומוותר על השליטה, אין להטיל עליו את אותם חובות, כללי גילוי והדרישות החלים על ישויות ריכוזיות וניירות ערך. עם זאת, מסגרות אלו הובילו גם לתוצאות לא מכוונות ודורשות שיפור.

לסיכום, אין צורך ביצירת חריגים לכל מה שמתויג כ"מטבע דיגיטלי"; כל מה שדרוש הוא מסגרת רגולטורית ברורה. כי הביזור חשוב. השליטה חשובה. אם אנו מעריכים חופש, הגינות ועמידות, עלינו להתעניין בנושא.

סופסוף ידוע לנו כיצד ליישם ביזור בקנה מידה רחב, ורבים כבר עושים זאת – למרות האתגרים הרבים שבדרך. כל הבונים ומובילי הקהילות זקוקים רק לנתיב ברור ותחרות הוגנת. הגל הראשון כבר פתח את השבילים בארצנו; כעת עלינו לסלול את השבילים הללו ולבנות דרך טובה יותר לדורות הבאים.